עפרה נעמן - פסיכותרפיסטית דינמית

טיפול דינמי

מה זה טיפול דינמי?

הטיפול הפסיכודינמי הוא מסע משותף אל עבר עולמך הפנימי. שורשי הגישה נטועים בפסיכואנליזה הקלאסית, אך מותאמים לכאן ועכשיו של חיינו.בבסיס הטיפול עומדת ההנחה שלעתים קרובות, הכוחות שמנהלים את הבחירות, הרגשות והתגובות שלנו פועלים מתחת לפני השטח, מבלי שנהיה מודעים אליהם. בתוך מרחב בטוח ומקבל, ננסה להתבונן יחד באותם כוחות ולהעלותם למודעות.ככל שנבין טוב יותר את ה"למה?" שמאחורי הקונפליקטים והדפוסים שלנו, כך נרוויח יותר חופש לבחור ולפעול בצורה שמיטיבה איתנו.

איך זה בא לידי ביטוי?

למשל: אישה צעירה שרוצה זוגיות אך זה לא קורה- היא רוצה, יכולה וזה (שוב) לא קורהלמה? מה הם הכוחות והדחפים הפועלים בלא מודע ומשבשים...?מודעות היא המפתח לשינוי: היא הופכת את הזר למוכר, ומעניקה לנו את היכולת לנהל את חיינו מתוך הבנה, שלווה וחופש פנימי גדול יותר.

למי ולמה מתאים הטיפול?

הטיפול מתאים למצבים של חרדה ,דיכאון, אבל ,קשיים בתחום הבינאישי, הזוגי והמיני ומערכות יחסים בכלל, סימפטומים גופניים, תקיעות, טראומה, מצבי משבר ושינויים, שאלות סביב זהות וקשיים רגשיים אחרים.הטיפול מיועד גם להתפתחות אישית ,גילוי ומימוש הפוטנציאל במלואו.

צרו קשר

אני זמינה בווצאפ ובמייל לשאלות ותהיות, גם לשיחה קצרה :)

• פנו אלי בווצאפ
• פנו אלי במייל

קצרים - דוגמאות להמחשה

חלום הנפילה
הוא הגיע לטיפול כי מתקשה לישון.
הוא גדל כילד בקיבוץ בצפון בלינה המשותפת.
כבר שנים, מילדות שיש לו חלום שחוזר כמעט מידי לילה.
תחושה של נפילה אינסופית לתוך שחור.
הוא מתעורר באימה.
החוויה בחלום היא של פחד מוות, שאם לא יחלץ עצמו ויתעורר הוא ימות.
כשהתינוק מרגיש שהוא נעזב, הוא עלול לחוות מה שויניקוט כינה: "נפילה נצחית".
זוהי תחושה של התמוטטות רגשית, של נפילה אינסופית ללא קרקע.בטיפול עשינו את החיבור בין החלום לבין החוויה של התינוק ללא אמא בבית הילדים.
זה יצר תחושה של קרקע והחזקה בניגוד לנפילה אינסופית.
בהדרגה חלום האימה נעלם, עד שאינו מופיע יותר כלל.
החושך, הבדידות והפחדים מבית הילדים מקבלים מקום ונראות.
לילות של נפילה נצחית הופכים לחופש להרפות לשינה רכה ואיכותית.

פתאום פרידה!
הם נשואים כבר שנים, הוא מכיר כל תנועה שלה, היא יודעת מה הוא הולך להגיד - משלימה לו את המשפטים.
כל כך רצתה להרגיש בטוחה ושייכת.
"בייתי הוא מבצרי" היא אומרת. ומתוך הבית המבוצר והמוגן נעלמו מזמן התשוקה והסקרנות.
אין רוח שזזה בין הדברים,
ופתאום הוא עוזב.
לא יכול לסבול את האופן בו הוא משתקף דרך עיניה, מוכר וידוע.
בטיפול עולה השאלה:
איך אפשר להיות עם מישהו בקשר ממושך, עמוק וקרוב ועדיין להביט בו בעיניים רעננות?
"פגישה לאין קץ" - שני הפכים הרגעי וההמשכי המתקיימים בו זמנית. להכיר את הסיפור של האחר (ושל עצמנו) ממש טוב ועדיין לאפשר ולהסתקרן על יצירת סיפור חדש.
עכשיו, שהכל מעורער ושום דבר לא מרגיש מוכר האם הם יסכימו לתת מקום גם לחלק הזר?
"זר לא מוכר, אחרי הרבה שנים ביחד. איך היא כל כך רחוקה" (מחר, אביב גפן)
זה נגמר?!

מה הקשר בין הרצון והיכולת לחולל שינוי לבין המימוש שלו?
כבר שנים שהיא רוצה ללמוד ולהתפתח, בכל פעם נרשמת ומגיעה לכמה שיעורים ועוזבת.
היא רוצה והיא יכולה אבל זה לא קורה.
בכל פעם עולות התנגדויות וסיבות לעזוב ובגוף תחושה של עייפות גדולה.
ברובד הגלוי יש תמיד הצדקה לעזוב - הכיתה, המורה, החומר וכו... אבל דווקא הרובד הסמוי הוא שמסקרן.
הלא מודע הוא הגורם שמביא לתוצאה הלא רצויה (של לפרוש שוב מהלימודים) הוא זה שמנהל את העניינים.
בטיפול היא יושבת מולי מתוסכלת ומאוכזבת לקראת עוד עזיבה.
מדברת על תחושה של ניכור, על כך שאף אחד לא רואה אותה וכמה זה מעייף שאין סדר.
"אני מרגישה כמו ילדה קטנה ופאתטית" היא אומרת בעצב ובבושה.
בושה על הצורך שמישהו יראה אותה ויתפעל ממנה.
משהו בחוויית הלימודים זורק אותה אחורה בזמן לילדה האבודה שהייתה.
ילדה לא נראית שמרגישה לא ראויה.
ילדה שצריכה להיות חזקה כי להרגיש זה לחלשים.
וכמה אנרגיה מושקעת בהחזקה הזאת, פלא שהיא מותשת?!
ההבנה שזאת חווית המעמקים שהיא פוגשת בלימודים, שזה מה שמתיש אותה,
מאפשרת להתמקד בריפוי ובשינוי במקום שוב לברוח.
ההתנגדויות שעולות מאפשרות לנו לא לפגוש רגש כואב,
אבל הרגש עשוי להיות מפת דרכים לחלקים פחות מוכרים וזמינים בתוכנו.
בינתיים היא לא עוזבת את הלימודים, מסכימה להישאר גם עם התוכן שעלה בטיפול.
הטיפול מאפשר מרחב מוחזק לכאב. מותר לה להרפות, היא כבר לא לבד.
ואולי משהו באנרגיה הרבה שנותבה עד כה להחזקה והישרדות תוכל להתמיר לצמיחה והתפתחות.
כמה אומץ!

הסיפורים בהשראת הקליניקה, אך כל קשר בינם למציאות הוא מקרי בהחלט.

צרו קשר

אני זמינה בווצאפ ובמייל לשאלות ותהיות, גם לשיחה קצרה :)

• פנו אלי בווצאפ
• פנו אלי במייל